מכתבים מאמא הקדמה מכתבים מאמא מספרים על איתי החדר של איתי סיום ספר אורחים צרו קשר דף הבית		כמו "בחגיגה" – אתה היית אוהב זאת! אני מרגישה כמו ב"חגיגה". אתה היית אוהב זאת. ולולא זה היה כל כך עצוב זה היה מרתק, "אילו הם חייך וחיינו", מצעד של מאות אנשים. עם כולם מדברים על כוס קפה ועוגה ופרחים. אני יודעת שהיו לכולנו עשרים שנה נפלאות יחד. הרי לא היית "שויצר" ולא "פייטר". היית אופטימי, חי בתחושת "לי זה לא יקרה" ורגיל לעשות כל דבר הכי- טוב שאתה יכול. בשביל מה היית צריך לקחת את הסיכונים האלה?! ואני הרי שמרתי עליך 18 שנה כמו קנגורו, בכיס, ותראה מה קרה?! < למכתב הקודם למכתב הבא >